רצפות למפעלי מזון וחדרי קירור

במפעל מזון הרצפה היא חלק ממערך ההיגיינה, ולא רק משטח שהולכים עליו. היא צריכה לעמוד בארבעה דברים בבת אחת:

• שטיפה יומית במים חמים ובקיטור, בלי להתקלף ובלי לשנות צבע.
• חומצות אורגניות מחלב, ממיצים ומרטבים. אפוקסי סטנדרטי עמיד להן רק חלקית.
• החלקה: משטח רטוב ושמנוני מחייב גמר מחוספס.
• רציפות: בלי תפרים, בלי סדקים ובלי פינות שבהן מצטבר לכלוך.

מפעל מזון הוא לא אזור אחד. כל אזור מקבל מערכת ודרגת החלקה לפי מה שקורה בו.

PU-בטון נבחר גם לחדרי קירור בגלל העמידות שלו לשינויי טמפרטורה. ההבדלים בינו לבין אפוקסי מפורטים בעמוד רצפות פוליאוריתן (PU-בטון), ודרגות ההחלקה מוסברות במדריך רצפות נגד החלקה.

רצפה לאזורי עיבוד ושטיפה במפעל מזון עולה 260–380 ₪ למ״ר לפני מע״מ. מה שמייקר בעיקר הוא שטיפת הקיטור, הרולקות והניקוזים, ולא רק שטח הרצפה. אזורים יבשים באפוקסי Self-leveling עולים 130–190 ₪ למ״ר.

כדי להשוות הצעות, בקשו מכל קבלן לפרט בנפרד את המחיר למ״ר, את מטרי הרולקות ואת הטיפול בניקוזים. הפירוט לפי ענף נמצא בעמוד מחיר ציפוי אפוקסי לתעשייה.

רוב הכשלים ברצפות של מפעלי מזון מתחילים בשוליים: במפגש עם הקיר, סביב ניקוזים ובתפרים. שם המים נעצרים, הלכלוך מצטבר והרצפה מתחילה להתקלף.

• רולקה מעוגלת ממשיכה את הרצפה אל הקיר, בלי פינה חדה.
• שיפועים לניקוז מתוכננים לפני היציקה, כדי שמים לא יעמדו על הרצפה.
• חיבור לניקוזים נעשה כך שהמערכת נאטמת סביבם ולא נפרדת מהם.

אותם עקרונות משמשים אותנו גם ברצפות לחדרים נקיים.